עצי פיטנה (פלומריה ריחנית)
בכל צבע ובכל גודל

מה זו פלומריה ריחנית (פיטנה)?

פלומריה (Plumeria), שנקראת בעברית פיטנה, היא עץ נוי נשיר ממשפחת ההרדופיים שמקורו במרכז אמריקה ובאיים הקריביים. בישראל היא מוכרת בעיקר בזכות הפריחה: פרחים בעלי חמישה עלי כותרת, בצבעים שנעים בין לבן וצהוב ועד ורוד ואדום, שהניחוח שלהם מתחזק לקראת הערב. זה אותו פרח שמשמש בהוואי לשרשראות הליי.

מתי היא פורחת, ומה קורה בחורף

הפריחה מתחילה באביב ונמשכת לאורך הקיץ ועד הסתיו, כל עוד החום נמשך. בחורף הפלומריה נכנסת לתרדמה ומשילה את העלים, והענפים נשארים חשופים. זה לא סימן למצוקה אלא מחזור החיים הרגיל שלה: באביב העלים חוזרים ואחריהם הפריחה. בתקופת התרדמה היא כמעט לא צורכת מים, וההשקיה צריכה לרדת כמעט לאפס.

איפה לשתול

פלומריה אוהבת שמש מלאה, לפחות שש שעות ישירות ביום, וקרקע מנקזת. אדמה כבדה שמחזיקה מים היא הסיכון העיקרי, ולכן בגינה כדאי לשתול בתל מוגבה או לערבב מצע מנקז, ובכד להשתמש בתערובת שתילה מאווררת. היא רגישה לקרה: באזורים שבהם הטמפרטורה יורדת לסביבות האפס עדיף לגדל בכד שאפשר להזיז למקום מוגן, או לבחור מיקום צמוד לקיר.

איזה גודל לקנות

הגודל נמדד בנפח הכד. שתיל ב-8 או ב-10 ליטר הוא ההתחלה הזולה ביותר, והצמיחה נעשית אצלכם. כד 25 עד 50 ליטר הוא עץ צעיר עם מבנה ענפים, שנראה כמו עץ כבר ביום הראשון. 75 ו-100 ליטר הם עצים בוגרים, והם הבחירה למי שרוצה נוכחות מיידית בגינה. מעבר לזה יש עצים מעקירה: עצים ותיקים שגדלו באדמה ונעקרו בגוש, והם הדבר הקרוב ביותר לגינה בוגרת ביום אחד.

טיפול שוטף

בעונת הצמיחה משקים כשהמצע מתייבש ומזינים בדשן עשיר בזרחן, שמעודד פריחה. הגיזום נעשה בסוף התרדמה, לפני ההתעוררות: כל חיתוך מייצר כמה נקודות צמיחה חדשות, ולכן גיזום נכון גם מעצב את העץ וגם מגדיל את מספר קצות הענפים שיישאו פרחים. השרף הלבן שיוצא מחתך מגרה את העור והעיניים, ולכן עובדים עם כפפות.

כמה זמן עד פריחה

שתיל צעיר צריך כמה עונות עד שהוא נכנס לפריחה יציבה. עץ בוגר, שכבר פרח, ממשיך לפרוח גם אחרי המעבר, בתנאי שקיבל שמש מלאה ולא הוצף. זו הסיבה שמי שרוצה פריחה כבר בעונה הקרובה בוחר כד גדול או עץ מעקירה.